קהיר . ערב יום ה 23 בנובמבר . 2006 אני מקבל טלפון מחדר המצב של משרד החוץ . התורן מספר לי שמתחילות להצטבר ידיעות על מעצרם של שני ישראלים על גבול ישראל מצרים . ככל שעוברות השעות ואנשי הקשר שלי חוזרים עם מידע קונקרטי , אני מתחיל להבין שלא מדובר בסיפור מעצר רגיל כמו אלה בהם הורגלתי . לרוב המעצרים נבעו מאיתור של כסף מזויף , סמים קלים או נשק ותחמושת שנותרו בשוגג בתיקי המטיילים . זה ייחודי רק לנו , הישראלים , שנשכח להוציא מהצ ' ימידן ציוד צבאי והמצרים לא מתייחסים לעניין בקלות ראש . זה שנתיים שאני קונסול ישראל במצרים וכבר רגיל לטפל במעצר של ישראלים במעבר טאבה . זה הפך כל כך שכיח שכבר הכרתי את רוב השוטרים האחראים למעצרים האלו בצד המצרי . בדרך כלל נדרשתי לדו שיח פשוט עם אנשי קשר במשטרה או במערכת המשפט המצרית וברוב המקרים העצורים שוחררו תוך יממה אחת או שתים והועברו לישראל . אבל המקרה המדובר היה שונה ומאוד חריג . המקום בו נעצרו הישראלים והעובדה שהגורם העוצר היה הצבא ולא המשטרה הדליקו אצלי באחת את כל נורות האזהרה האפשריות . השקעתי זמן ומאמץ בליקוט מידע נרחב ככל שניתן לפני שפניתי להסקת מסקנות . במ...
אל הספר