הרהורים על תפקידה של עריכת הדין החברתית בצל מגמת החקיקה האנטי־ דמוקרטית נגד אזרחי המדינה הפלסטינים

לנא ורור מבוא בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של חקיקה אנטי דמוקרטית וגזענית הנוגעת לחיי היומיום של המיעוט הערבי פלסטיני במדינה . מגמה זו היא , בין היתר , תוצאה של שינויים במפה הפוליטית בישראל . מגמת חקיקה זו מעמיקה את הפער הקיים בין אזרחי המדינה הפלסטינים , בהיותם מיעוט מוחלש , לבין עולם המשפט . בפרק הראשון אציג בקצרה את מעמדו של המיעוט הפלסטיני כקבוצה מודרת ; הפרק השני יתייחס לתפקידה של עריכת הדין החברתית במאבק לשוויון בפני החוק בכלל ובעניינו של המיעוט הפלסטיני במדינה בפרט , תוך התייחסות לחלק מהאסטרטגיות הנהוגות במאבק וכן לביקורת הקיימת על חלק מאותן אסטרטגיות ; בפרק השלישי אציג דיון בתפקידו של המשפט ככלי לשינוי חברתי ; ובפרק הרביעי – בתפקידו של בית המשפט העליון ביצירת שינוי זה . הטענה במאמר היא , כי יש מקום לדון מחדש באסטרטגיות הנהוגות היום במאבקה של עריכת הדין החברתית להשגת שוויון של האזרחים הפלסטינים , זאת מאחר שמגמת החקיקה חוסמת מלכתחילה את אפשרות השימוש במשפט ובאסטרטגיות הנהוגות כיום , לצורך קידום השינוי החברתי והמשפטי . יפים בהקשר זה דברי וויליאם קוויגליי ( : ( Quigle...  אל הספר