סוגיית מעמדם ומצבם של האזרחים הערבים במדינת ישראל נמצאת על סדר היום הציבורי בישראל כמו גם במדינות נוספות במזרח התיכון וברחבי העולם . אמנם , אוכלוסייה זו קיבלה מעמד אזרחי פורמלי דה יורה לאחר קום המדינה , אך דה פקטו סבלה ועדיין סובלת ממדיניות של אפליה ממוסדת . הכרסום במעמדם האזרחי מתבטא בהדרת ערבים מהשתתפות אפקטיבית בחיי המדינה וממוקדי קבלת החלטות , וכן בחלוקה לא שוויונית של המשאבים הציבוריים הקשיחים והרכים . הצעות החוק המועלות בכנסת בשנים האחרונות , תיקוני החקיקה והשיח הציבורי העוין כלפי האוכלוסייה הערבית מהווים ביטוי מוחשי למצבה , מצב של " אזרחות על תנאי " . המעמד האזרחי של אוכלוסיות מיעוט ילידיות במדינות לאום מודרניות עומד , מעבר למציאות הישראלית , במרכז המחקר החברתי והפוליטי ברחבי העולם . אחת ממטרותיו היא חיפוש הסדרים ונוסחאות שיאפשרו לשמור על השוויון במעמד האזרחי מחד , וליצור הוגנות בחלוקת המשאבים הציבוריים מאידך . אך שוויון והוגנות אינם מנותקים מהקשרים גיאו פוליטיים , סוציו כלכליים וממבנים תרבותיים , ועל כן ניתן למקם חברות ומדינות על ספקטרום הבודק את מידת השוויון האזרחי בהן ואת מי...
אל הספר