כפי שכתב ניסן רובין , טקסי האבל הם מנגנון של פיקוח חברתי : הם מחלקים תגמולים נאותים לנפטרים ולבני משפחתם שנהגו לפי ציפיות החברה , ומטילים סנקציות על נפטרים ובני משפחתם שלא נהגו לפי הציפיות הללו בחייהם או בדרך מותם של הנפטרים . בתנ " ך יש לכך כמה דוגמאות , אם בהימנעות מציון תגובה של אבל אם בציון מפורש שלא התאבלו על המת , כאשר מדובר במותם של אנשים שלא היו ראויים שיתאבלו עליהם . . 1 רובין , קץ החיים , עמ ' . 43 לאחר חטא העגל נענו בני לוי לקריאתו של משה : " מי לה ' אלי " ( שמ' לב , כו ) וקיבלו ממנו את ההוראה להרוג " איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו ֹ " ( שם , כז ) . בני לוי עשו כמצוות משה והרגו כשלושת אלפים איש , ובהם אנשים הקרובים להם ביותר . במקרה זה מובן שאין מקום למנהגי אבלות , אף שהדברים לא נאמרו מפורשות . למעשה , כגמול על פועלם ועל שלא חסו על בני משפחתם ועל חבריהם , זכו בני לוי בהכרה במעמדם המיוחד לפני ה ' ובברכה , כפי שהודיעם משה : " מ ִ לאו י ֶ דכם היום לה ' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה" ( שם , כט ) . ייתכן שיש כאן הבטחה " שיהיו בני לוי מוגנים מפני קללת הדם ששפכו , ...
אל הספר