האבל הציבורי הראשון על מות מנהיג לאומי המתואר במקרא הוא אבלם של כל בני ישראל על אהרן הכהן : " ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן של ֹ שים יום כל בית ישראל " ( במ ' כ , כט ) . הפסוק מדגיש שזהו אבל לאומי , ש " כל העדה " , " כל בית ישראל " שותפים לו . האבל של בני ישראל על משה נמשך אף הוא שלושים יום , ככתוב : " ויבכו בני ישראל את משה בערב ֹ ת מואב של ֹ שים יום ויתמו ימי בכי אבל משה " ( דב ' לד , ח ) . תקופת האבל הממושכת מלמדת על החשיבות הרבה של אהרן ושל משה בעיני העם . לאחר ששמשון מוטט על עצמו ועל הפלשתים את מקדש דגון , דאגו בני משפחתו לקבורתו , ככתוב : " וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאול בקבר מנוח אביו והוא שפט . 80 בר , אלון בכות , עמ ' . 273 – 270 . 81 אבל ציבורי שקדם לו הוא האבל של מצרים על יעקב , אך יעקב אינו דמות ציבורית כי אם אביה של דמות ציבורית . ראו להלן , סעיף . 8 את ישראל עשרים שנה " ( שופ ' טז , לא ) . מצד אחד , יש כאן התעכבות יוצאת דופן על מתן כבוד למת ועל השתתפות כל בית אביו בקבורתו . מן הצד השני , לפי התיאור שניתן כאן , הפעולה הא...
אל הספר