1. הקבועה ככלי להבחנה בין מוטיפמות

בחיבת הסדרה התימטית מעלה שקבוצה של שתיים אר שלרש פונקציות סיפוריות ( מוטיפמות , במינוח התימטולוגי ) מוכתכרת כיחס לאחרות מכמה בחינות : התגבשותן ככר בגרסאות המוקדמות כיותר , עקיבות הופעתן לכל אורך הסדרה התימטית . והיציבות שהן מגלות כחומרי העלילה שהן מכילות . אלה הן מוטיפמות ההשלכה לאש וההצלה ממנה בעקבות דיון בין האל למלאכים . תופעה זו מעידה על מדרג של הפונקציות הסיפוריות ועל מרכזיותן של כמה מהן לעומת אחרות . בתקופות מסוימות מתבלטות גם פונקציות סיפוריות אחרות , ואלה משקפות את רוח הזמן והתקופה . במהלך העלילה על רקע ההקשר שבו משובצת כל גרסה יש כרי לרמז על המישור האידאי של התימה רעל הדגשים שונים שמקבלת העלילה ברוח הזמן והמרחב . המוטיפמרת המרכיבות את המאגר של התימה " אברהם בכבשן האש " אינן שוות ערך זו לזו , רניתן למיינן על פי מספר תכחינים : התבחין האחד מבדיל בין מרטיפמרת מבחינת תדירות הופעתן לאורך גלגוליה של התימה בזמן ובמרחב . הממצאים העולים מתוך הטבלה מבליטים שני סרגים של מוטיפמות : א . מוטיפמוה שכיחות . שתי המרטיפמרתהשכיחות בירתר הן מרטיפמה : R " אברהם מושלך לאש " רמרטיפמה יד : " אברהם ניצ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן