אכילת בשר אדם – רקע היסטורי ורפואי אכילת בשר אדם היא תופעה מוכרת בחברות פרימיטיביות באפריקה , בפולינזיה , בגינאה החדשה ובאגן אמזוניה ( Amazon Basin ) שבאמריקה הדרומית , אולם לא הייתה מקובלת במזרח הקרוב ובאגן הים התיכון , ערש התרבות היהודית העתיקה . העובדה כי גם נוכרים הקפידו שלא לאכול בשר אדם נזכרה בתלמוד : " שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח , ואין מקיימין אלא שלשה : אחת שאין כותבין כתובה לזכרים ( = אינם מקיימים נישואים חד מיניים ) , ואחת – שאין שוקלין בשר המת במקולין ( מוכרים בשר אדם באטליזים ) , ואחת – שמכבדין את התורה " . התלמוד אינו שולל אפשרות של אכילת בשר אדם על ידי יחידים ובצנעה , אלא שלא היה מקובל לסחור בבשר אדם . בספרותנו הקדומה הוזכרה אכילת בשר אדם כתופעה חריגה שנבעה , בדרך כלל , מרעב חמור ונחשבה כקללה . בתורה נזכרו קבוצות שונות של בעלי חיים האסורים 4 דיונים משפטיים הלכתיים מפורטים , המבקשים לברר סוגיות מורכבות באורח פורמלי נזקקים , לעתים , לתיאור מקרים מוזרים ואף אזוטריים הרחוקים מהמציאות הריאלית כדי לברר את התשתית הפורמלית של ההלכה הנידונה עד למקרה קיצון . אין להסיק מכאן פסיק...
אל הספר