פרק שמיני שמאי: שממה, שמאל, סמאל

מקור רב עניין להבנת ההכרעה בעד הקו ההללי הוא מאמר המתייחס למחלוקת מיוחדת במינה . זו המחלוקת הראשונה שלפי מסורת החכמים צצה בעולמם , מעין מחלוקת קדומה שבה מעורבים כבר הזוגות הראשונים המשמשים כנשיא ואב בית דין עוד לפני הלל ושמאי . היא עוסקת בסמיכת הידיים על הקרבנות ביום טוב , כשהלל וקודמיו בתפקיד הנשיא אומרים ׳לסמוך׳ , ואילו שמאי וקודמיו ׳שלא לסמוך׳ . מכאן חשיבות המאמר המתאר כיצד הוכרע לבסוף המאבק הממושך בין הבתים לטובת בית הלל : מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו [ קרבן ממין זכר ] לעזרה וסמך עליה . חברו עליו תלמידי בית שמאי , התחיל מכשכש בזנבה . אמר להן : ראו זו נקיבה היא ושלמים הבאתיה [ מקרה שבו תיתכן הסכמה בין הבתים . [ הפליגן בדברים והלכו להן . לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי וביקשו לקבוע הלכה כדבריהם , והיה שם בבא בן בוטא מתלמידי בית שמאי ויודע שהלכה כבית הלל ופעם אחת נכנס לעזרה ומצאה שוממת [ כיוון שהאיסור על הסמיכה הניא את העם מלבוא למקדש ] . אמר : יישמו בתיהן של אלו שהישמו את בית אלהינו ! מה עשה ? שלח והביא שלשת אלפים טלים מצאן קידר < הלך והביא את כל צאן קידר > [ ... ] והעמידן בהר הבית ואמר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן