המארג הסאטירי ב'דורות הראשונים' מאת חיים הזז

רבי חזקיה ר ' כהן בשם רב / עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עיט ולא אכל . ' אחת מהנחרת היסרד המקובלות עלינו בביקורת הספרות היא ההכרה בדו ערכיותה של היצירה הסאטירית בתבניתה , בעיצוב דמויותיה וברקמתה הלשונית . חותם השניות טבוע בה , ויש לה סבר פנים של קירבה וריחוק , אהבה רשנאד , יראת כבוד וחשדנות . שמרנות עקיבה ומהפכנות קיצונית , איכותה האסתטית של הסאטירה נבחנת ואף מתאפיינת , כין היתר , על & י דרכה במשחק החילופין של ארשת פניה . תכונותיה המנוגדות שומרות על ייחודן , אינן מוותרות זו לזו , וכמובן שאינן מיטשטשות זו כזו . חוקי המשתק קבועים מראש , וניתן לגלות את רישומם ביצירה . אין הם מתירים משחק תופשי , ואין מגמתם ליצור אווירה של שעשוע לשמו . היצירה כפותה למגמת יוצרה , שהיא על פי רןב חד משמעית ונחושה , שכן אין הסאטירה נוצרת בהוויה של התלבטות רוחנית . הסאטיריקן חובט אך אינו מתחבט . המשחק כארשת הפנים איני מהווה מטרה לעצמה אלא אמצעי אסתטי כבחינת תכסיס מחושב כהלכה , המאפשר לאמן לחשוף את חציו ולשוב ולהצניעם , להתחפר ולהסתער — הכול בהתאם לתכנית שהתווה לעצמו מראש . היצירה הסאטירית כפופה אמנם גם ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן