הקדמה גיל היה סטודנט לכלכלה וקצין צעיר במילואים כשפרצה מלחמת יום כיפור . הוא כבר היה נשוי לליאת ואב לילדה בת חצי שנה . מראות הזוועה בחווה הסינית , מותם של רבים מחיילי הגדוד ששירתו עמו ותחושת חוסר האונים היו קשים מנשוא עבורו . כשהסתיימה המלחמה הוא חזר לכאורה לשגרת חייו . הוא סיים תואר ראשון והתחיל לעבוד בבנק ישראל . במשך הזמן נולדו לבני הזוג עוד שתי בנות והחיים נראו טובים . עשר שנים לאחר המלחמה , ללא סימנים מוקדמים , קרס גיל . פתאום הציפו אותו בהבזקים שברירי זיכרון ממראות הקרב . הוא התחיל להתנהג מוזר , עד שהפסיק ללכת לעבודה והסתגר בחדר . רעשים פתאומיים , כמו רעש מטוס , גרמו לו להישכב על המדרכה . הוא הוצף חרדה עד שמרוב סיוטים התחיל להשתין במיטה . כמאצ ’ ו ישראלי הוא התבייש לספר לחבר ’ ה . פסיכיאטר אבחן שגיל לקה בתסמונת הלם קרב מאוחר . הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי ואוזן באמצעות תרופות . כשהשתחרר , הכיר בו צה ” ל כנכה על רקע נפשי והוא התחיל לפקוד את “ בית הלוחם ” , שהפך לבית שני עבורו . במקביל , מותש מהמראות שהציפו אותו , התרחק גיל מאשתו . כל אימת שניסו לקיים יחסי מין חזרו לפקוד אותו המר...
אל הספר