בקיץ 1991 הגבירו לוחמי חזבאללה את התקפותיהם על רצועת הביטחון שבדרום לבנון , ובתגובה פעלה ישראל גם באזורים אחרים . עקב הלחימה בדרום ואי מימוש הסכם טאיף במלואו החלו יזמים לבנונים ומשקיעים זרים להוציא את כספם מבירות לארצות ערביות אחרות או למערב , וזרימת ההון למשק של לבנון נעצרה . המשק סבל זה זמן ובעלי ההון ובני מעמד הביניים החלו " לברוח אל הדולר " . עד שנת 1980 היה שווי הדולר פחות מ 3 . 5 לירות לבנוניות . הוא עלה ל 4 . 5 ל " ל בשנת , 1983 ל 35 בשנת , 1986 ל 520 בשנת , 1987 ל 880 בשנת 1991 והגיע לשווי של 2 , 000 ל "ל לדולר בשנת . 1992 על אף " הבריחה אל הדולר " , האינפלציה המסחררת ובזבוז רזרבות מטבע החוץ הציגה הממשלה בינואר 1992 תקציב המבוסס על הלוואות בשווי של מחצית התוצר הלאומי הגולמי . ואולם גם לאחר שנסוגה הממשלה מתקציבה המנופח נמשך תהליך הבריחה אל הדולר . הבנק המרכזי של לבנון נכשל בניסיונו לתמוך בלירה , וכאשר החליט נגיד הבנק המרכזי בסוף אפריל להפסיק את ההתערבות במחירי המטבע , האמירו מחירי המוצרים הבסיסיים . בעטיו של המשבר הכלכלי העמוק פרצו ב 6 במאי הפגנות סוערות והן לוו בהפרות הסד...
אל הספר