5.7.2.2 הפרדת העדה השיעית מהסונית

בשנת 1963 העניק הנשיא שהאב אזרחות לבנונית לאל צדר בהוקרה על תרומתו לקידום המצב החברתי הכלכלי של העדה השיעית . מאז החלו מנהיגי העדות הדתיות ובהם הפטריארך מעושי לראות בו את מנהיג העדה השיעית . לאחר שקיבל אזרחות החל אל צדר במאמץ מחודש לארגן את העדה כמובחנת ונפרדת מהסונית . את הצעד הראשון להפרדת ענייני הדת השיעיים מהסוניים עשו שלטונות המנדט כשהקימו את " בתי הדין הג ' עפריים " בשנת . 1926 בשנים 1929 - 1928 ניסו עלמא שיעים להקים " מועצה שיעית עליונה " , אך נכשלו בגלל הסיעתיות שפילגה את הזעמא והעלמא . ארבעה עלמא לפחות התחרו על התפקיד , והמועצה התפרקה בשנת 1931 בלי שהצליחה לבסס מנהיגות מקובלת על העדה . בשנת 1933 נכשל ניסיון שני לארגן " מועצה שיעית עליונה " . בסוף תקופת המנדט התנגדו מנהיגי הסונים ליישום חוק העדות שחוקק הנציב העליון בשנת 1936 בטענה שמטרתו להפריד בין המסלמים . בשנת 1951 הסכימו אותם המנהיגים לארגן את המסלמים לפי עדותיהם , אך בלי להפריד למעשה בין שיעים לסונים . התואר " מפתי הרפובליקה " , שהוענק לראש " המועצה האסלאמית העליונה " , שיקף את כפיפות השיעים לסונים בענייני הארגון העדתי . 1...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה