עמדתו של ריה " ל בשאלת היחס שבין החוק האלוהי לבין החוק השכלי כפי שהיא באה לידי ביטוי במקומות ובהקשרים שונים בכוזרי אינה אחידה , אלא התפתחותית , כלומר היא מותנית 17 ראו המובאות מדבריו בספר המקורות . 18 בעניין המחלוקת המערערת את הסדר החברתי ראו מלמד , על כתפי ענקים , לפי המפתח . בהתפתחות הדיון בדיאלוג ; ההדגשים שלה משתנים עם מעבר המלך הכוזרי ממעמד של שופט , הבוחן את האמונות למיניהן , למעמד של תלמיד , שהשתכנע בצדקת היהדות , ועתה הוא מתמודד עם פרטיה . אם בראשית הדיון הדגיש היהודי מסיבות דידקטיות ומתודולוגיות את הניגוד המוחלט שבין החוק האלוהי לחוק השכל , ואת נחיתותו המובהקת של האחרון , הרי לאחר שהכוזרי השתכנע הוא מציג עמדה מתונה בהרבה , ממש נוסח רס " ג , עמדה המזהה את המצוות השכליות עם חוק השכל ומניחה שהן ניתנות להכרה על – ידי השכל האנושי גם בלי התגלות , אם כי ההתגלות היא המקנה לאדם את הביטחון המלא באמיתותו של החוק , ואת ההבנה המלאה של חוק השכל על כל פרטיו ודקדוקיו . המתח בין חוק השכל של הפילוסופים לבין חוק ההתגלות של המאמין היהודי מופיע בראשיתו של הדיון בין הכוזרי לבין החבר היהודי . החבר ה...
אל הספר