שמואל אבן תיבון לתרגומו העברי למורה הנבוכים בראשית המאה השלוש – עשרה ( ראו איור . ( 1 מאחר שרבים מהמונחים שהוא טבע והשתמש בהם במורה הנבוכים היו חדשים וזרים ליהודי שקרא עברית בימים ההם , הוא הוסיף לתרגומו נספח ובו מילון מונחים . חשוב ביותר הדבר שהוא בחר לכלול בנספח זה גם את המונח " מדיני " ; אבן תיבון ידע אפוא היטב , שגם מונח חדש זה הוא קשה לקורא העברי , ולכן חייב הסבר : " מדיני - שם תואר מ ' מדינה ' , אמרו : האדם מדיני בטבעו , כלומר צריך שישכון במדינה או במקום שיתקב עם אחרים ממינו במדינה , לא שיעמוד לבדו במדברות או אנה שיזדמן לו " . דוגמה מובהקת לתופעה של יצירת מינוחים פוליטיים עבריים על רקע של העברת ידע לעברית משפות אחרות נמצא בהיסטוריה של המילה העברית נימוס . בעברית המודרנית , מילה זו משמעה דרך התנהגות המקובלת בחברה . בעברית של ימי הביניים משמעה חוק . אמנם מילה זו כבר נכנסה מן היוונית למשנה ולתלמוד במשמעות של חוק או מנהג ( למשל בבלי , גיטין סה ע " ב - גם במשנה וגם בגמרא ) , אך עיקר כניסתה לעברית בימי הביניים הייתה מן הערבית . ה " נומוס " , שביוונית משמעו חוק אנושי ( בהבדל מחוק טבעי א...
אל הספר