ג. שאלת ההגדרה וסוגי המקורות

לאחר שהסקנו שיש אכן מסורת מובהקת של חשיבה מדינית יהודית ובכלל זה בימי הביניים , עולה שאלת הגדרתה . כמו במקרה של הפילוסופיה היהודית בכלל , גם המחשבה המדינית היהודית מוגדרת בכמה דרכים , ויש מקבילות לא מבוטלת בין ההגדרות האפשריות של הפילוסופיה היהודית לאלה של הפילוסופיה המדינית היהודית . מבחינים לפחות בארבע הגדרות חלופיות . ריבוי ההגדרות האפשריות מעיד על מידת העמימות שעדיין קיימת בעיסוק בנושא הזה . את ארבע ההגדרות אפשר לסווג מן המינימליסטית למקסימליסטית , כדלקמן : . 1 רעיונות פוליטיים בהגות של יהודים , שאין ביניהם שום מכנה משותף נושאי או רעיוני , ואינם בהכרח יהודיים בתכנים שלהם . אלה עשויים להכיל אפילו רעיונות המנוגדים להנחות היסוד של היהדות המסורתית ושוללים אותם , כמו אלה של שפינוזה . . 2 מאגר של תאוריות , רעיונות ומונחים , הנובעים ממקורות יהודיים וכללים כאחד , ששימשו לצורך תיאורם והגדרתם של המוסדות הפוליטיים היהודיים כפי שאלה מתוארים במקרא ובתרבות היהודית הבתר – מקראית , כמו מוסד הקהילה , או רעיונות פוליטיים יהודיים במקורם , שקיבלו לבוש אפלטוני או אריסטוטלי , כמו אצל פילון או אצל הרמב "...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה