בשלושת הסעיפים שלעיל עסקנו בשלושה סוגים של החוויה הדתית , שאותה הגדרנו כחוויית מהפך . סוגים אלה מייצגים שלוש רמות של עוצמת החוויה : בראשון עוצמתה היא החזקה והקיצונית ביותר , משום שהדובר חווה ממש את המצב המבוקש , כאילו כבר נתמלאה משאלתו . עד כדי כך , שמצבו הריאלי נדחק ונמחק מהכרתו , והוא מבצבץ ועולה על פני השטח רק מכוח ההידרשות למבחר הביטויים . עם הסוג השני נמנית חוויית המעבר ממשבר של זהות , הזדהות ואמונה – אל ההתחזקות הנובעת מן התביעה להפעלת הצדק האלוהי ולהענשת הרשעים . בסוג השלישי הוצגו דרכים שונות ועוצמות שונות של היטלטלות בין ייאוש לתקווה . ברובם , בעצם , חווה הדובר את מצוקתו . אמנם הוא מבטא , ברמז או בפירוש , את תקוותו לישועה ולגאולה , אבל תקווה זו עודנה תלויה במתח שבין מחויבות האל כלפי מידותיו שלו ובין מחויבות הדובר › העותר לקיים את נדריו , להודות לאל ולשבחו כאשר יתמלאו משאלותיו . 96 מזמור נט הוא מזמור תלונה לאומית , שעיקרו בקשת נקם באויבים , ואילו יסוד התקווה נמצא רק בתיאור התממשות הנקמה ובהבטחה להודות לה ' בעתיד . הוא הדין למזמור סד . במזמור קב יש תיאור מפורט יותר של העתיד המקוו...
אל הספר