אבנר דה שליי מבוא גננת יוצאת לטיול השבועי עם ילדי הגן . גן הילדים נמצא בפאתי העיר ונושק לשדה בור . ביציאה מהגן הגננת רואה אריזת פלסטיק על המדרכה . היא מרימה אותה . לאחר מכן הגננת רואה פחית משקה ריקה שהושלכה על המדרכה , והיא מרימה גם אותה . בבואם לשדה המוכר הילדים מבחינים בערמה של פסולת בנייה במקום שבשבוע שעבר פרחו בו נרקיסים יפים . הנרקיסים מתו . גם קן הנמלים שהיה באזור אינו פעיל . הגננת אוספת את הילדים ושואלת אותם מה הם מרגישים לנוכח המראה שנגלה לעיניהם . אני מניח שאם נהיה עדים למאורע זה , נאמר כי הגננת מחנכת את הילדים לרגישות סביבתית . לו היה מדובר בתלמידי תיכון , היינו גם אומרים שהמורה מחנכת לאכפתיות סביבתית , ואולי אפילו לאקטיביזם סביבתי . אני משער שהתמונה המתוארת אינה שכיחה במיוחד , אבל היא גם אינה נדירה : גננות ( כמו גם גורמים נוספים בקהילת החינוך ) מורגלות בפעילות כזו . עתה נשווה לנגד עינינו תמונה שנייה . קבוצה של פעילים סביבתיים מפגינה מול המפעלים שברמת חובב . הסיבה להפגנה היא זיהום חריג שהתגלה לפני שבוע וגרם לאשפוזים רבים ולבעיות בריאות . המפגינים נושאים שלטים . אנו מתקרבים אל...
אל הספר