על רקע דומה . לאחר כשלונו אל מול הקנאים בירושלים , הוא מצליח לצאת מתוך העיר הנצורה כשהוא משתמש בתכסיס : היו לאספסיינוס אנשים שרויין כנגד חומותיה של ירושלים וכל דבר ודבר שהיו שומעין היו כותבין על החצי וזורקין חוץ לחומה לומר שרבן יוחנן בן זכאי מאוהבי קיסר הוא . וכיון שאמר להם רבן יוחנן בן זכאי יום אחד ושנים ושלשה ולא קבלו ממנו שלח וקרא לתלמידיו לרבי אליעזר ורבי יהושע אמר להם בני עמדו והוציאוני מכאן עשו לי ארון ואישן בתוכו . רבי אליעזר אחז בראשו רבי יהושע אחז ברגליו והיו מוליכין אותו עד שקיעת החמה עד שהגיעו אצל שערי ירושלים . אמרו להם השוערים מי הוא זה . אמרו להן מת הוא וכי אין אתם יודעין שאין מלינים את המת בירושלים . אמרו להן אם מת הוא הוציאוהו . הסיפור מתעכב גם כאן - כמו ביר' לז , יב - במפגש עם השומרים בשער , ואולם בניגוד לירמיהו , מצליח ריב"ז לחמוק מן העיר . בניגוד לסיפורים לעיל , לא מצליח נסיון הבריחה של ירמיהו ( יר' לז , יא-טו , ( אך בהשוואה אליהם מתחזקת דווקא טענת אלו החושבים שהסיפור על כשלון הבריחה , נועד להדגיש , שבניגוד לסיפורים על היוצאים מן העיר בשעת המצור , לא ברח ירמיהו מן הע...
אל הספר