גילוי מובהק של שיטה זו אנו מוצאים בהיסטוריוגרפיה היוונית , בהתמודדותו של ההיסטוריון עם ריבוי גירסאות : הרודוטוס מספר על אגן ( קרטר ) עשוי ארד , מנחת ידידות ששלחו הספרטנים לקרויסוס לחיזוק הברית ביניהם . האגן מעולם לא הגיע לסרדיס , אלא למקדש הרה בסמוס . הרודוטוס מספר שלסיבות לכך קיימות שתי גירסאות : הספרטנים אמרו שאנשי סמוס יצאו באניות מלחמה ושדדו אותו , ואילו אנשי סמוס טענו שהספרטנים שהובילו את האגן השתהו בדרכם וכשנודע להם שסרדיס נפלה וקרויסוס נשבה , הם מכרו את הכלי בסמוס , וכך הוא הגיע למקדש הרה . על כך מוסיף הרודוטוס שייתכן שעם שובם לספרטה סיפרו המוכרים שנשדדו בידי אנשי סמוס ( הרודוטוס , היסטוריה א . ( 70 יש לפנינו שתי גירסאות שונות לסיפור אחד , ובתוך הגירסה מסמוס נכללת האפשרות להסביר את עצם קיומה של הגירסה הספרטנית : זו נוצרה בשקר שסיפרו השליחים המעורבים בסיפור . הדוגמא מהרודוטוס מפורשת וברורה , ובמקרה זה ידועה אפילו זהותם של מספרי שתי הגירסאות . מטרת הגירסה שהדגישה את דבר השקר הייתה להסביר את עצם קיומן של שתי הגירסאות , תוך העדפת זו שלפיה 26 על אופיו הסודי של הדיווח בפרק לח , יד-כח ...
אל הספר