תרגומיו של רס " ג לספרי המקרא , ובפרט לחומש , זוהו , נדונו בהרחבה ונותחו במחקר המודרני . כיום , הכול מסכימים שהם כוללים רכיב פרשני חשוב . ידוע היטב שההיבט הפרשני של התרגום קשור לשיטתו ולגישתו הפרשנית של רס " ג , ובכלל זה עקרונותיו הפרשניים וגישתו למסורת חז " ל , כפי שהיא מתבטאת בתרגומים הארמיים הקדומים , 1 במשנה , בתלמוד ובמקורות המדרשיים , וכן עמדותיו התיאולוגיות . בתרגומו שאף רס " ג להשתמש בערבית הקרובה יחסית לרמה הספרותית של הערבית הבתר –קלאסית 2 מבחינת התחביר , ובאוצר מילים עשיר ומגוון , הכולל לא מעט שימושים מעניינים , 3 שלעתים מתועדים לראשונה בתרגומים אלו . מטרת הדיונים הבאים היא לעסוק במשמעות ייחודית של הבניין השמיני של השורש הערבי קדר ( להלן קדר . ( 8 העדות המוקדמת ביותר למשמעות זו נמצאת בחיבוריו הכתובים ערבית – יהודית של רס " ג , ונראה שכל הדוגמאות לשימוש דומה ( אם כי בהיקף מצומצם יותר ) אצל מחברים מאוחרים יותר שכתבו בערבית –יהודית תלויות ברס " ג . להלן יידונו דוגמאות רבות למדי לשימושו של רס " ג . בסיום המאמר 1 חיבור חשוב וחלוצי בנושא זה הוא חיבורו של צוקר , תרגום רס " ג לתורה ...
אל הספר