ובתרגום : הוסיף אל התואר ‘ שדופות ' את השם ‘ קדים ' , משום שהמכה הזאת לא תבוא אלא באמצעות ( רוח ) דרום , כלומר על ידי החום הרב אשר מייבש את גרגרי ( התבואה ) . כלומר לעומת התרגום , שבו מטעים המחבר את מכת החום הלוהט שפגעה בשיבולים , ובתוך כך מתעלם משאלת כיוונה של הרוח , הרי בפירושו הוא אומר בבירור שחום כזה המייבש לחלוטין את יבול החיטה אינו יכול להיגרם אלא מרוח דרומית . אפשר להניח שפירוש זה אינו ממשיך רק מסורת ספרותית , כפי שהמחבר יכול היה להכירה 59 מן התלמוד הבבלי , אלא משקף את התנאים הסביבתיים כפי שהכירם המחבר . אולם יש להוסיף שרב שמואל בן חופני נוקט כאן בהצגת הדברים דרך שהיא היפוכה הקוטבי של דרכו של רס " ג . שלא כרס " ג המורה על הכיוון המדויק בתרגום , ובפירוש ממירו למעשה במונח מדויק פחות , ומאריך בהסבר אופייה של הרוח המזיקה , הרי רשב "ח מזכיר בתרגום את פעולתה של הרוח בלבד , ורק בפירוש הוא מגיע לציון כיוונה 60 בתוספת הסבר ‘ מדעי ' קצר , בלי האריכות הדרשנית של רס " ג . ברם , תרגומו של רשב " ח אינו צץ לפתע פתאום . יש לו כנראה שורשים במסורת קדומה יותר . יש לשים לב שהוא מתרגם את ‘ קדים ' בב...
אל הספר