פילון האלכסנדרוני ( על החוקים לפרטיהם ב 34 - 32 ) מסכם את משמעות הפסוקים האלה באופן ברור ומדויק : קבעה התורה את ערכם בלי להסתכל ביופי , שיעור – הקומה או בכיוצא באלה , אלא לפי הערך , בהבדילה רק בין גברים לנשים ובין פעוטות לבוגרים ... היא הורתה על דמים שווים לזכרים על פי כל גיל , וכך גם לנקבות , משלושה טעמים סבירים מאוד : הראשון , שחשיבות הנדר שווה וזהה , בין שהוא מטעם איש גדול ובין שהוא מטעם איש פשוט ; השני , שלא היה נאה שהנודרים יופקרו לגורלם של העבדים . הרי הללו נמכרים במחיר גבוה או להפך בזיל הזול לפי חוסן גופם ויפי תוארם ; השלישי והמשכנע ביותר , שבעינינו חוסר השוויון הוא דבר יקר , ובעיני אלוהים — השוויון . השוואת הערכים של הזכרים והנקבות מראה שהנשים , כקבוצה , היו רכיב חיוני ובעל עוצמה בכוח העבודה של בני ישראל ( ראו להלן איור . ( 8 כפי שציין מאיירס באופן משכנע ( עמ' , ( 587 - 584 השינוי בחלקן היחסי של הנשים בערך הכולל של כל קבוצת גיל משקף נאמנה את הערך היצרני היחסי שלהן לעומת ערכם של הגברים . ברור שילדים שמתחת לגיל חמש אינם תורמים רבות למאגר כוח העבודה וכן ששיעור התמותה בקבוצת גיל זו...
אל הספר