פסוקים כז-לט — סדרת הקללות החמישית: אלוהים עוזב את במות פולחנו ואת ארצו ורודף את עם ישראל בגלות

] כו , כט [ קניבליזם הוא מוטיב שכיח בקללות המזרח הקדום . ] כו , ל [ " וג עלה נפשי אתכם " — זהו ביטול בגוף ראשון של ברכת האל מפסוק יא . ] כו , לא [ " את מקדשיכם ֵ " — לעומת פסוק ל , שם דובר בבמות עבודה זרה , פסוק זה מתייחס למקדשי הפולחן הלגיטימיים של עם ישראל . המילים " לֹ א א רִ יח בריח ניחחכם" רומזות שאלוהים היה מקבל את הקורבנות שהוקרבו במקדשים אם היה העם עושה כדברו . כלומר ספר הקדושה מאשר ומקבל את ריבוי המקדשים . ] כו , לג [ " וה רִ יקתי אחריכם ח רֶ ב " — בגלות ( על פי אבן עזרא ואברבנאל ) , כדי למנוע חזרה לארץ . והשוו לברכה " וח רֶ ב לֹ א תעבר בא רְ צכם " ( פסוק ו ) . " והיתה א רְ צכם שממה ו עריכם יהיו ח רְ בה " — כאשר מפרשים פסוק זה כקללה נפרדת , הרי זו חזרה על דברים שכבר נאמרו ( ראו פסוקים לא - לב ) , והפסוק אינו ממוקם במקום הנכון מבחינת סדר העניינים , מדובר באירועים שיתרחשו לאחר הגלות . יתרה מכך , הפסוק מפריע לרצף המחשבה , עם ישראל ייענש בגלות ולכן אין צורך להזכיר שוב את המצב בארץ .  אל הספר
מוסד ביאליק