] כג , כו [ " ועניתם את נפש ֹ תיכם " — ראו הדיון בפרק טז , כט ( לעיל עמ ' . ( 171 - 170 ] כג , כט [ " ונכ רְ תה מעמיה " — כאן תם הדמיון לכאורה שבין חומרת השבת ובין חומרת יום הכיפורים . שניהם אמנם נקראים " שבת שבתון " , ימים שנאסרה בהם כל מלאכת עבודה ( השוו פסוק ג לפסוקים לא - לב ) , וכביכול דרגתו של יום הכיפורים חמורה יותר בגלל הדרישה שיש בו לעינוי הנפש , אולם נראה שיש יתר החמרה בשבת עקב ההבדל בעונשים . אף על פי שכל החוטא באי – שמירת אחד מהימים הללו עונשו כרת , המחלל שבת צפוי למיתה בידי אדם ( שמות לא , יד - טו ; במדבר טו , לב - לו ) . מחלל שבת יוצא להורג מיד וייענש גם בהחרמת צאצאיו ( " והכ ַ תרי אתו מק רֶ ב עמו " [ ויקרא כ , ג ]) . נראה אפוא שהשבת חמורה מיום הכיפורים , כי חומרת המצווה נקבעת על פי חומרת העונש על הפרתה . למעשה , במקורו היה יום הכיפורים יום של שמחה וריקודים במקדש ( ראו פרק טז , נושא א ) . ] כג , לב [ " מע ֶרֶ ב עד ע ֶרֶ ב " — במקרא התחיל היום עם שחר ( כך גם הרשב " ם על פסוק זה ) , כך שיום הכיפורים , כמו חג המצות , יוצא מן הכלל כדי להגביל את הצום לעשרים וארבע שעות . בלא הג...
אל הספר