לא רק בישראל נדרש שהכוהנים יהיו בלי מום , גם בתרבויות אחרות נדרש כך , אך מהדוגמאות שהובאו משכנותיה של ישראל ( ראו הנושא לעיל ) , אנחנו רואים שנדרשו גם דרישות מוסריות — להלן דוגמה שמבליטה את הקושי הטמון בהבדל בין הדרישות . על פי אפלטון ( החוקים 759 , 6 ) מועמד לכהונה " חייב להיות בריא בגופו ולהיות בן חוקי להוריו , עליו לגדול במשפחה בעלת ערכי מוסר גבוהים " . מדוע אפוא הרשימה המובאת במקרא מוגבלת למומים גופניים בכוהנים בעוד שפגמים באופי ובאמונה אינם נכללים בה ? תשובה אפשרית היא שדרישות מוסריות ורוחניות נכללות במילה " קדוש " : ישראל נדרשים להיות עם מוסרי ומאמין כדי להיות קדושים ( ראו פרק יט ) , וברור אפוא שהדרישה חלה גם על כוהני ישראל . ואולם היעדר אמירה מפורשת על כך בולט כל כך , שאי אפשר לראותה כמובנת מאליה . נראה אפוא שרשימת המומים בכוהנים ( יז - כג ) נכתבה בהתאמה לרשימת המומים הפוסלים בעלי החיים שעולים קורבן ( ויקרא כב , כב - כד ) — לבעלי חיים יש רק מומים גופניים אך לא פגמים מוסריים , ואפשר לומר שמחבר הרשימה של מומי הכוהנים נאלץ להגביל את עצמו למומים גופניים בלבד . ] כא , יז [ המשמעות הב...
אל הספר