פסוק ל, יחידה 14 — שבת ומקדש

נביאי ישראל במאה השביעית לפסה " נ העלו את דרגת חשיבותה של השבת . הם ראו בשמירתה תרופה חיונית להתבוללות שפשתה בעם בשלטונו של המלך מנשה ( צפניה א , ד - ט ) , ומכאן גם ראו אותה כקובעת את גורלו הלאומי של ישראל ( ירמיה יז , יט - כז ; גרינברג , שבת ) . השבת היתה חיונית להישרדות של ישראל בתקופת גלות בבל , כשבטלו כל החגים בשל חורבן המקדש ( ראו ויקרא כג , ג ) . אפשר שתפיסה זו של השבת כחיונית לקיום העם היא הגורם לחזרה , מילה במילה , על פסוק זה להלן ( ויקרא כו , ב ) . הפסוק הזה וקודמו מסכמים יחד את מהותם של עשרת הדיברות . השבת ואתה השמיטה ויום הכיפורים הם גורמים בהישרדות הלאומית של ישראל . השבת חיונית להשגת הקדושה , כי בשמירתה עם ישראל מתקדש אתה , כמצווה ֶ במפורש בעשרת הדיברות ( שמות כ , ח ; דברים ה , יב ) , ובהפרתה הוא מחלל אותה ( יחזקאל כ , טז , כא , כד ; כב , ח ) . יראת המקדש מוסיפה היבט חדש לקדושה בפרק זה ומציינת שלקדושה יש פן של מרחב ופן של זמן כאחד . המילה " מקדש " כאן מתכוונת לטמנוס , המתחם המקודש ( כמו ויקרא יב , ד ; כ , ג ; כא , יב ; השוו מילגרום , מחקרים א , עמ ' 23 הע ' . ( 78 בסוף תקו...  אל הספר
מוסד ביאליק