לא כל אדם שנטמא מביא קורבן חטאת , אלא רק אלה שטומאתם נמשכת יותר משבעה ימים . היולדת והזב יביאו עוף ( ויקרא יב , ו ; שם טו , יד - טו , כט - ל ) , המצורע יביא כבשה , או אם אין ידו משגת , יביא תור או בן יונה ; כל המביא תור או בן יונה יביא עוד ציפור מאותו הסוג כקורבן עולה כדי לתת מתנה נאותה למזבח ( אבן עזרא לויקרא ה , ז ) . קורבן החטאת לטהרה , כמו לעברות בשגגה , מטהר את טומאת המקדש ( כריתות כו , ע " א ) . ואולם טומאות שנמשכות פחות משבעה ימים אינן חייבות בקורבן זה . מכאן שאדם שהיה לו קרי לילה או שקיים יחסי מין חייב רק לרחוץ למחרת היום , ובערב טומאתו עוברת ( ויקרא טו , טז - יח ) . דוגמה טובה לנאמר היא הנידה . אם נפסק דם הווסת בתוך ימים ספורים , כמו שיש לצפות , הרי שימי נידתה הם שבעה , וביום השביעי תרחץ במים ובערב תיטהר ( שם , יט ) . ואולם אם " יזוב זוב דמ הּ ימים רַ בים ב לֹ א ע ֶ ת נדת הּ , או כי תזוב על נדת הּ כל ימי זוב טמאת הּ , כימי נדת הּ תהיה , טמאה הוא " ( שם , כה ) , היא תהיה טמאה שבעה ימים לאחר הפסקת הדימום , וביום השמיני תביא קורבן ( שם , כח - ל ) . החשיבה היתה שהטומאה המתמשכת פית...
אל הספר