כאשר גיבש ברנר את עמדותיו בסוגיות הבוערות בציבוריות היהודית לא רק את המחשבה הרוסית ראה לנגד עיניו , אלא גם את ההיסטוריה הרוסית עצמה , ובראש ובראשונה את מהפכת 1905 ואת מהפכת אוקטובר . אפשר 60 מ ' ברינקר , " ברנר כמבקר מבפנים של תנועות הפועלים " , פ ' גינוסר ( עורך ) , הספרות העברית ותנועת העבודה , באר שבע : אוניברסיטת בן גוריון , , 1989 עמ ' . 53 - 45 לשער שהמאורעות ברוסיה העסיקו אותו הן בשל השפעתם הישירה על האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה והן בשל הלקח הטמון בהם להיסטוריה היהודית . הקריאה בסיפוריו " הוא סיפר לעצמו " , " בינו לבינו " ובעיקר ברשימה הפובליציסטית " מכתב ארוך שלח לי " — שבה מעריך ברנר בפירוש שאין סיכוי לליברליזציה ברוסיה ומביע תקווה נואשת לביטול הגלות — מלמדת שכישלון המהפכה והפוגרומים ( ומותה של חיה וולפסון ) פגעו בברנר פגיעה אישית ולאומית גם יחד . מן הצד הלאומי התבטאה אכזבתו של ברנר בספקות מתגברים בנוגע לאפשרות כלשהי לתחייה לאומית . באופן כללי ופילוסופי יותר הרגיש ברנר שהאידאלים המוסריים מתפוגגים לנוכח המציאות האכזרית . עם זאת , נראה שהתודעה הנרודניקית האגנוסטית שלו , המיטל...
אל הספר