לפי הדיון מתחילת החיבור אפשר להציג עתה את השאלה , האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני הישראלי ? התשובה , בהכללה , שלילית - הדת היהודית קידשה את החיים וקידשה את ערכי הצדק והמוסר , אך לא קידשה בהכרח את הארגון הפוליטי של המדינה , לא את מנגנוניה ולא את צורת השלטון שלה ( כטענתם הצודקת של הנצ " יב מוולוז ' ין ורבים עמו ) . היא קידשה את הדת , אך לא את הכוח הפוליטי , הגם שבהחלט התירה את השימוש בו - בכוח הפוליטי והצבאי - לצורכי החיים , בכלל , ולצורך החיים בארץ ישראל , בפרט , החל בשלב הכניסה לארץ וההתנחלות בה ועד לזמני המלחמה על ההישרדות בה ( כמו שעולה , למשל , מסיפורי הבבואה ) וכל זאת כאמצעי ולא כמטרה לעצמה . כך התירה התורה , ואף הורתה וציוותה להילחם בעת הכניסה לארץ וההתנחלות בה , אך נתן הנביא , בשם ה ' , מנע בעד דוד המלך לבנות את בית - המקדש עקב שפיכות הדמים , המוצדקת כשלעצמה , שהיה מעורב בה כמלך בעת מלחמות אלה שניהל , אמנם ראויות , אבל בכל זאת מלחמות : " דם לרב שפכת , ומלחמות גדלות עשית , [ לכן ] לא תבנה בית לשמי " . מסקנה מתבקשת זו עלתה במהלך דיונים פרטניים ובתחומים מגוונים לאורך חיבור זה...
אל הספר