7. גרשם שלום (1982-1897)

גרשם שלום נולד למשפחה יהודית מתבוללת בברלין . אביו היה פטריוט גרמני שחגג את חג המולד , אבל גם הסתייג מקרובי משפחתו שהתנצרו . גרשם ( ששמו מלידה היה גרהרד ) נמשך בצעירותו לציונות וליהדות והיה חבר בארגון " יהודה הצעיר " . לאחר שהביע דעות רדיקליות אנטי - מלחמתיות סולק מבית-הספר . בתגובה " אבא גירש אותי מהבית . הוא אמר : ' הכל היינו הך , סוציאליזם , ציונות , הכל אנטי-פטריוטי ' . הוא שלח לי מכתב רשום , שעלי לעזוב את הבית ב - 1 במרץ , 1917 נתן לי 100 מארק באופן חד - פעמי , וכתב : ' תדאג לעצמך . אינני חייב לתמוך בך . תעשה מה שאתה רוצה , או אל תעשה דבר "' . שלום למד מתמטיקה , פילוסופיה ויהדות באוניברסיטה של ינה וקיבל תואר דוקטור ב - . 1923 שנתיים לאחר מכן עלה ארצה והשתלב בסגל המרצים של האוניברסיטה העברית . במשך השנים שלאחר מכן הקדיש שלום את חייו לחקר המיסטיקה היהודית , לספר הזוהר ולקבלה , בכלל , ונחשב לגדול החוקרים בתחום זה . זכה בפרס ישראל במדעי היהדות ובין השאר כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים בשנים . 1968 - 1974 כיוון שאנו מביאים כאן את משנתו של שלום כהמשך לזו של בובר , נצביע על הקשר ביניהם...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל