לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו , בדור שלפני חורבן בית שני ( במאה הראשונה לספירה ) פעלו ארבע קבוצות אידיאולוגיות או ארבע " פילוסופיות " - האיסיים , הצדוקים , הפרושים והקנאים . הקבוצה האחרונה כונתה על ידו " הפילוסופיה הרביעית " ( כנראה כדי לכסות בשם חיובי זה על מעשי הקנאות שלה וכדי להציג אותה באור חיובי בעיני הרומאים בספרו קדמוניות היהודים , שנכתב ביוונית ) . מ ' שטרן מעריך , שהגורם המרכזי למתח הבלתי - פוסק בין היהודים ובין השלטונות הרומיים ( במאה השנייה ועד לאחר מרד בר כוכבא ) נבע " בראש ובראשונה " מקונפליקט רעיוני - דתי , שיסודו בפער הבלתי-נסבל בין תפיסתם הרוחנית ואורח חייהם ובין המציאות המרה של הכובשים הרומיים , שנחשבו עובדי אלילים והעניקו כבוד אלוהי לקיסרים שלהם . מ ' שטרן פורס דיון מפורט בפלגים השונים שנטלו חלק במאבק נגד הרומאים בעת המרד הגדול ועוד לפניו , כמובא על - ידי יוספוס בקדמוניות , המבדיל בין הפלגים השונים - סיקריים , חסידיו של יוחנן מגוש חלב , חיילי שמעון בר - גיורא וה " קנאים " ( ובסדר הזה ) . לצורך הנושא הנידון כאן אתעלם מהשאלות המתודולוגיות הקשורות לאמינותו של יוספוס בדיוו...
אל הספר