מסורת הציות המוחלט במזרח הקרוב העתיק התובנה בסעיף זה בנויה על כמה אשורולוגים שהשוו בין דתות המזרח הקדום , ומסקנתם , כי דתות בעולם העתיק היו דתות הטבע שהעריצו את הטבע ואת הסדר החברתי - מדיני וקידשו אותם , להוציא דת ישראל , שהעדיפה לא לציית לטבע , אלא לתקן אותו , וגם קראה תיגר על הסדר החברתי הקיים בעולם . במזרח הקדום היה המלך תמיד בחזקת " אל או בנו של האל " . המשמעת כלפי המלך הייתה מוחלטת ואי - אפשר להעלות על הדעת כל סירוב לו ולחוקותיו . יאקובסן מטעים , כי עיקר הדת במסורת המסופוטמית הייתה המרות והציות - " קבלת דין שאינה יודעת שיעור " , כחלק מהותי של פילוסופיית החיים המרכזית שם : " המרות עצמה המביאה לידי קבלת - דין וציות אוטומטיים , היא רכיב בסיסי בכל חברת - אנוש מאורגנת . לולא הציות ללא - עוררים למנהגים , לחוקים , ולבעלי ה ' מרות ' , הייתה החברה מתמסמסת והופכת אנארכיה ותוהו - ובוהו " . לכן פקודת המלך " זוכה לציות ללא ערעור וללא דיחוי " . יאקובסן מציין , כי הציות המוחלט נתבע לא רק כלפי המלך , אלא כלפי כל הדרגים הקיימים בחברה ובמדינה - החל במשפחה ( " ציות לבני משפחתך הבכירים ממך " ) , למשג...
אל הספר