4. ל"מדבר" ישנה, כנראה, משמעות תיאולוגית "אנרכיסטית"

שמריהו טלמון דן באריכות רבה במוטיב המדבר בתנ " ך ובקומראן וגם סקר בתמצית את תפוצת המחקר מאז ק ' בודה ( " האידיאל הנומדי " ) , אשר הציג את עם ישראל בראשיתו כ " חברה מדברית " שנוצרה - כך לדעת בודה וההולכים בשיטתו - כדי להתמיד כחברה אנושית טהורה , המתכנסת לעצמה ומתבדלת מפני טומאת עמי כנען הסובבים אותה , ובכלל זה זיקת ישראל לרכבים ולקינים . טלמון מציין , כי המוטיב של " אידיאל המדבר " התחדש לקראת סוף המאה ה - 20 ( מאמרו נדפס ב - 1973 ) בעקבות הגילוי של מגילות קומראן , שמהן עולה לכאורה , כי מוטיב המדבר אינו אידיאל מופשט , אלא " יסוד תיאולוגי פעיל " ( עמ ' . ( 75 הדיון בסוגיה זו חשוב לענייננו , כי ליסוד ה " מדברי " לכאורה ממד " אנרכיסטי " מובהק - חיים של יחיד ושל קהילה במרחבים פתוחים , בלא גבולות וחומות , בלא שלטון מרכזי ובלא היררכיה ממסדית , ואין לך " אנרכיזם " מדיני גדול מזה . טלמון מונה שורה ארוכה ומפורטת של נימוקים , מדוע , לדעתו , יש לדחות את האידיאל של " מדבר " מקראי , אשר עמד בתשתית החברה הישראלית הקדומה . אביא להלן בשמו את שני הנימוקים הראשונים , כי הם עיקר , ולדעתי , הם משכנעים דיים ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל