ג ' ון פורד ג ' ון פורד היה בימאי אמריקאי , על כל המשתמע מהביטוי הפשוט והכול כך טעון הזה - אמריקאי . בחרתי לפתוח את דברי עליו באמירה שהיא יותר ערכית מביוגרפית ביחס לבימאי דגול זה , אשר ייצג את ערכיה הישנים והטובים של ארצו ( שאפשר שמעולם לא היו במציאות אלא הם רק אגדה ) , עליהם הרחבתי במסגרת הדיון על הסרט ב ' צהרי היום ' של פרד זינמן . על רקע זה בחר פורד למקם את מרבית סרטיו בתקופת החלוצים של המערב הפרוע , שנות השישים והשבעים של המאה התשע עשרה - תקופה שבה התאפיינה הרוח האמריקאית במוטיבציה דתית עזה , בהערצה לאנשי מעשה ( בין אם קציני צבא ובין אם אנשי כנסייה ) המאמינים באלוהים ובעצמם , החלוץ השתקן שלעולם אינו יורה ראשון , המוכן ללא היסוס להקריב את חייו למען אמריקה , אלוהים ומשפחתו . פורד האמין באלוהים והאמין באנשים , בערכים אנושיים וביכולתם של בני אדם להתגבר על חולשותיהם . אין תמה אפוא כי אנשי ' הגל החדש ' , ובראשם טריפו , העריצו את פורד כאמן שחותמו ניכר בכל סרטיו , כשהוא ברור , צלול וייחודי . אך בה בעת העריצה אותו אמריקה השמרנית , אותו ואת האלטר אגו הבולט של סרטיו , השחקן ג ' ון ויין . פורד...
אל הספר