נוכל עתה לחזור לסוגיית האמת שמטרידה אותנו ולוויכוחים סביב ג'יי אף קיי – תיק פתוח . אם נתייחס לסרט לא כמייצג עובדות , אלא כמייצג טראומות , אזי סוג " האמת" שבו הוא עוסק יהיה שונה . טראומה אינה מאפשרת ייצוג ישיר . מכיוון שהאדם שעבר טראומה אינו חווה את האירוע באופן שמאפשר לו היזכרות ושחזור מלאים שלה , שאלות של דיוק עובדתי אינן בהכרח רלוונטיות במקרים אלה . הצענו בפרק השלישי שפנטזיה עשויה להיות דרך שבה טראומה ניתנת לייצוג , באופן עקיף . בהשראת ז'יז'ק , טוען אלססר , שבקולנוע האמריקני פנטזיות יכולות להעיד על מקומות טראומטיים , על דברים שהחברה אינה רוצה או אינה יכולה לעסוק בהם ישירות . הפנטזיות בקולנוע האמריקני אינן אשליה מנותקת מהמציאות , תיאור עולם אידאלי שבו כל החלומות מתגשמים . הפנטזיה , על פי ז'יז'ק , היא הדרך שבה חברה מגלמת את הקרעים ואת המתחים שבה , מאפשרת למה שלא ניתן לומר אותו במפורש לחזור ולהופיע . הפנטזיות גם חושפות וגם מסוות , ולכן צריך למצוא דרך " להתבונן בהן מהצד , " לראות איך הן אינן מהוות אשליה , אלא בכל זאת מעידות על הכתמים שבמציאות שלנו , על חוסר העקביות שבה ועל החסרים שלה . ח...
אל הספר