3.4.3 הסובייקט המפוצל והטראומה של הממשי באחר הגדול

ראינו שהפנטזיה , כפי שז'יז'ק מגדירה , " תומכת" במציאות , מסדירה אותה ומעניקה לה יציבות ועקביות . אולם מדוע המציאות בכלל זקוקה לתמיכה מסוג זה ? אנחנו חווים את המציאות במונחים של סדר חברתי מסוים , למשל , השפה שבתוכה אנחנו גדלים והמושגים שהיא מציעה . עבירת תנועה , נניח נסיעה ברמזור אדום , יכולה להתרחש רק במסגרת כללים מסוימים של התרבות שקובעים מה זה צומת , מה זה רמזור ומה פשר הצבע האדום בהקשר זה . אילו היו מתחלפים האנשים שחיים בתרבות שלנו בחבורה של חייזרים שלא מכירים או לא מקבלים את החוקים שלנו , הם לא היו יכולים לבצע עבירה זו . הם כלל לא היו מבינים שהמוט עם האור בקצה הוא רמזור ושפירוש הדבר שעל מכונית לעצור . המציאות שבה " יש אור אדום" או שבה " צריך לעצור" אינה נובעת מקיומו הפיזי של מה שאנו מכנים רמזור אלא מהכללים של החברה . לכן , המציאות שלנו אינה פשוט קיימת באופן פיזי , אלא תלויה בחברה ובתרבות שבה אנו גדלים , בשפה ובחוקי החברה . המונח של לאקאן לארגון החברתי של המציאות הוא " הסדר הסמלי" ( או פשוט " הסמלי ; " בצרפתית : , ordre symbolique באנגלית : ; symbolic order לעתים יופיע " מערך" או " ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה