סעיף ) 2 )( ב ( א 4 מוסיף לכללים הרגילים כמפורט להלן : על אף האמור בפסקאות ( 7 ) , ( 5 ) ו ( 8 ) של סעיף קטן , ( א ) יראו את מקום הפקת ההכנסה לפי אלה : ( א ) בישראל , גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ – אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל ; ( ב ) מחוץ לישראל , גם כאשר המשלם הוא תושב ישראל – אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל מחוץ לישראל . הסעיף מסייג מהכללים הרגילים המפורטים בסעיף ) א 4 א ) לפקודה וגם מוסיף עליהם בנוגע להכנסות מריבית , דמי ניכיון , הפרשי הצמדה , השתכרות ורווח מנכס לא מוחשי , קצבה , מלוג ואנונה , והכול בנוגע לשני מקרים : תשלום שמבצע מפעל קבע בישראל של תושב חוץ ותשלום שמבצע מפעל קבע של תושב ישראל בחוץ לארץ . הכלל הרגיל החל על הכנסות אלו הוא כלל זהות המשלם ( מקום המושב , ( ולכן , נוצר צורך להתייחס לתשלום שמבצע מפעל קבע של תושב חוץ בישראל או מפעל קבע בחוץ לארץ של תושב ישראל .
אל הספר