רות בן־ישראל, "ביטוח נכות לעקרת הבית ומה הלאה?" 13-12 בטחון סוציאלי (1977) 87, עמודים 95-93

] ... [ ה . זכאותה של עקרת הבית להיות מבוטחת הצידוק למעורבותה של החברה במסגרת הבטחון הסוציאלי יונק מהעובדה , כי החברה והמעביד נהנים מבחינה כלכלית מתרומת העבודה ובתמורה עליהם לדאוג לבטחונו הכלכלי של העובד . דהיינו – הדגש מושם לא על השכר המתקבל , היוצר אמנם מקורות מימון של הביטוח , אלא על התרומה הכלכלית והחברתית של האדם למשק המדינה – מחד גיסא ועל היותו חבר בקולקטיב – מאידך גיסא . מכאן , שגם זכאותה של עקרת הבית להיכלל במסגרת המבוטחים צריכה להיות מוכרעת בהתאם למידת תרומתה הכלכלית לחברה . העובדה שעקרת הבית אינה מקבלת שכר אינה רלוונטית לקביעת מידת תרומתה זו . כל משמעותה מתבטאת בכך , שאם יוכח כי עקרת הבית עושה למען הכלכלה הלאומית ומכאן למען החברה – כי אז נצטרך למצוא קריטריון אחר , חליף לשכר שישמש למדידת גודל תרומתה . עקרת הבית הינה חלק מהקולקטיב החברתי ועל כך אין חולק . סלע המחלוקת עשוי להתייחס אם בכלל למידת תרומתה של עקרת הבית בלבד . לדעתנו היא מרימה למשק המדינה תרומה נכבדה ביותר . הדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים . היא מחזירה את יוקרת עטרת המשפחה ליושנה בטיפוח הקן המשפחתי והטיפול המסור בגידול...  אל הספר