אדם שנפלט ממעגל העבודה הוא מובטל . אדם זה נעדר הכנסה ובתוקף כך חלה פגיעה באפשרותו להתקיים בכבוד . בשונה מסיכונים חברתיים אחרים , האבטלה אינה אירוע טבעי או ביולוגי ( כגון לידה , זקנה , מוות או נכות . ( הסיכון החברתי המוגן בביטוח אבטלה הוא תוצאה של כוחות השוק . על כן , עבר זמן עד שהשתכללה ההכרה שיש להבטיח את קיומו של האדם בכבוד גם בנסיבות של אבטלה . מעבר לצורך האישי שבהבטחת קיומו של האדם הצטיירה האבטלה גם כבעיה חברתית . מנקודת ראות זו האבטלה , ובייחוד האבטלה הכרונית , מצטיירת ככישלונם של קברניטי המדינה בניווט המשק הלאומי , וכתוצאה חברתית חמורה שמקורה בדרך תפעולו הלקויה של השוק החופשי . בתוקף כך מחויבת החברה ליטול על עצמה את האחריות לתיקון העוולה החברתית שהאבטלה יוצרת . מכאן , שבמדינה שהכלכלה מוסדרת בה באמצעות כוחות השוק , ביטוח אבטלה הוא תולדה הגיונית והכרחית . ההגנה על האדם מפני תוצאות האבטלה התבטאה בהבטחת קצבה שההכנסה שהיא מספקת אמורה לאפשר לו להתקיים בכבוד גם כאשר הוא נעדר עבודה . ביטוח אבטלה הונהג בראשונה בשנת 1906 בנורווגיה ובשנת 1907 . 1 ראו : א' מילר , " ביטוח אבטלה : ניתוח הדין ה...
אל הספר