המנחים שבהם נמצאים הצדדים בפעולה יוצרים " יחסים" ( מיקום המנחים אחד ביחס לאחר . ( כפי שהבנו , מידת השגת המטרה בפעולה תלויה בסוגי המנחים בזמן הפעולה . סוג המנח יעזור בהשגת המטרה , ימנע את השגתה , או יפסיק את המשך הפעולה . כפי שאנו זוכרים מתחילת הספר , הפעולה המוצלחת היא זו שהשיגה את מטרתה במינימום השקעת אנרגיה . עד כה ראינו את " הנטיות הטבעיות" של כל מנח בפנייתו לאחר . עם זאת , כפי שציינתי , עצם הפנייה ממנח X למנח Y לאו דווקא מבטיחה יחס זה . כעת נראה אילו יחסים יכולים להיווצר בין המנחים . על פי המודל קיימים שלושה סוגי יחסים : › יחס מאוזן . › יחס לא מאוזן . › יחס משתנה / דינאמי . יחס מאוזן יחס בין שני מנחים , המשיגים את מטרתם במהלך הפעולה : המנח , שאליו פנה אדם במהלך הפעולה , הוא המנח שלו הוא ציפה . קיימת הלימה בין המנח אליו פניתי ובין המנח שהגיב בצד השני . לדוגמה : אם פניתי ממנח עליון למנח תחתון , התגובה שקיבלתי הייתה מאדם במנח תחתון לאדם במנח עליון . המיקום היחסי של הצד שהגיב תואם את המיקום היחסי שלו ציפיתי . הציפייה התממשה במינימום אנרגיה . יש משמעות לתת-המנחים . אם תת-מנח שציפיתי לו ...
אל הספר