עם השנים מתפתחים אצל כל אדם כל המנחים . ככל שהמיקום במנח מסוים היה יותר מוצלח , הוא יהיה " מפותח" יותר , וייווצר ממנו בנק תגובות אוטומטיות בהתאם לניסיון האישי ולשכיחותו . כל אחד מפתח לעצמו בנק של תגובות , של משפטים , של מחשבות ושל רגשות , כמו ספרייה , וממנה הוא שולף בעת הצורך באופן אוטומטי את התגובה המאפיינת את המנח שבו התמקם . כילד וכנער מתבגר אני זוכר , שלנוכח התנהגויות ומשפטים שונים של הורי צצה המחשבה : " כשאני אהיה הורה , אין סיכוי בעולם שכך אנהג או אשתמש במשפטים אלה בתגובה למעשי ילדי . " עם הולדת ילדי טפחה המציאות בעוצמה על פני : מצאתי עצמי מגיב בדיוק באמצעות אותם משפטים , אינטונציות , מחוות גוף וכו , ' שבתור ילד סלדתי מהם . האוטומט נתגלה כחזק יותר מהבחירה . המודעות לאוטומט היא תהליך אין סופי , ועד היום אני תופס את עצמי , תוך כדי או בדיעבד , מנסה להילחם בתגובות אלו ולמצוא להן תגובות חלופיות . לאחר שהבנו את בסיס מודל המנחים , ולאחר שפירטנו את סוגי המנחים הקיימים ואף את מהלך התפתחותם , הגענו בעצם ללב העניין : ההצלחה או הכישלון תלויים ביחס שבין המנחים ובמיקום היחסי של כל אחד מהצדדים ...
אל הספר