האדם במנח האמצעי רואה במשאב האנושי כלי להשגת היעדים , ולכן כל אחד בצוות נמדד לפי יכולותיו ותרומתו לתהליך - ולא לפי שיקולים לא רלוונטיים ( אוהב / שונא לא קיים אצלו . ( הוא מזהה את הפוטנציאל הקיים בכל עובד ומנסה למצות אותו בהתאם ליכולותיו ולכישוריו . בניגוד למנח העליון שרוצה שליטה , למנח התחתון , שרוצה לקבל מענה לצרכיו ; ולמנח העצמי שעסוק רק בעצמו - אצל המנח האמצעי נמצאת מציאת הפתרון במרכז , וכל כולו מכוון לכך . הוא מסוג האנשים , שניתן לסמוך עליהם ש"יספקו את הסחורה" בדרך טובה ונעימה , ולכן הם מקבלים הערכה במקום עבודתם ונחשבים מנהלים או עובדים מוצלחים מאוד בסביבתם . אדם במנח האמצעי יכול להיות הישגי או תחרותי בסביבה המציבה יעדים . התנהגותו מתורגמת לביצועים ולמדדים כמותיים ואיכותיים ; הוא מזהה את העמידה ביעדים כפתרון הבעיה , והוא רואה את עצמו ואת כלל המשאב האנושי בארגון ( מנהלים , עובדים ) ככלי / אמצעי להשגתם , ולכן השגתם תיחשב בעיניו הצלחה . האדם במנח זה אחראי לפעולה עצמה , למשל : " בואו נראה איך מייצרים פעולה מוצלחת" ( בשונה מ"הביצועים שלכם הם ההצלחה שלי" של המנח העליון ) או " המבצע הצליח...
אל הספר