האדם במנח העצמי אינו מתייחס למיקום היחסי שלו או של הצד השני , אלא מתייחס רק לעצמו . הוא מרוכז בעצמו ואינו זקוק לגורם חיצוני או למגע עם אדם אחר כדי לספק את צרכיו הקיומיים . הוא מחובר אך ורק לצרכיו האישיים ומספק אותם ללא שום התחשבות בזולת . הוא חי את הרגע , מהיד לפה . מאפייניו דומים למאפייני האדם במנח התחתון : אגוצנטרי - חושב שהעולם קיים אך ורק בשבילו ונועד לספק אך ורק את צרכיו . כאשר הוא חש בפער בין רצונותיו ובין המענה שהוא מקבל , הוא פועל באופן אימפולסיבי ואמוציונאלי . מיקומו ביחס לאחרים אינו מעניין אותו , ולכן אין הוא תופס את עצמו כמנח תחתון . הוא ינסה לספק את צרכיו בכוחות עצמו ( בתקופת בתי המלוכה היה נהוג לקחת חסות על דמויות כאלו - בתנאי שיבדרו את באי חצר המלך , כגון : ליצן החצר , אמנים וכדומה . ( כיוון שהוא מרוכז בעצמו בלבד , הוא אינו מציית לנורמות החברתיות ואינו מקים תא משפחתי , הדורש ויתור והתחשבות בזולת . אם בכל זאת הקים תא משפחתי , יהיו בן הזוג / בת הזוג אלו אשר ידאגו לצורכי הילדים והמשפחה ולצרכיו הוא . החברה אינה יכולה לקבל לתוכה מנח זה , כי הוא אינו מציית למוסכמותיה , ולכן הוא...
אל הספר