סרג'ו רומאנולי שואל את עצמו ואת הקוראים כיצד קרה שהנאורות התפתחה רק בלומברדיה ובמלכות נפולי ולא בטוסקנה , בפיימונט , בגנואה , ברומא , בפארמה , במודינה , בבולוניה , בוורונה או בברשה , 1029 והרי גם במרבית המקומות הללו נהנו מן החסות האוסטרית ? תשובתו היא , כי לאחר מלחמת שבע השנים החליטו מריה תרזה וקאוניץ להשקיע את מירב המשאבים והמאמצים בלומברדיה האוסטרית תוך הסתמכות על העוצר היעיל פירמיאן ועל-ידי מתן חירות מקסימלית ואוטונומיה . אני נוטה לחלוק עליו בכל מה שקשור לטוסקנה . בפירנצה , בפיזה ובליבורנו קמו מרכזים תרבותיים גדולים ביוזמתו של הארכידוכס הגדול פטר ליאופולד ובניצוחו . לגבי ונציה , יש לזכור , כי למרות חוסר התבלטותה , הרי שהודפסו בה ספרים וכתבי-עת לרוב , וממנה יצאו מחזאים וסופרים מופלאים כגולדוני , האחים גוצי ובארטי . טוסקנה התבלטה במחצית השניה של המאה ה-18 בשלושה תחומים : הפיכתה למדינה מאורגנת ומתוקנת ( למרות היותה נייטרלית במוצהר ) תחת חסותו של פטר ליאופולד ; הפיכתה למעוז יאנסניסטי , בזכותם של הבישוף שיפונה דה-ריצ'י והפרופסור לתיאולוגיה פאביו דה-ואקי ; והיותה למדינה הראשונה אשר יישמה ...
אל הספר