ב. תוכן ההסדר הסטטוטורי

תחום הפרסומות מוסדר בעיקר בשני אופנים : האחד הוא אסדרת הטלוויזיה והאחר הוא חוק הגנת הצרכן , ובצדו אפשר למנות גם את פקודת סימני מסחר ואת חוק עוולות מסחריות , הנוגעים בעיקר להיבטים של הגנה על מוניטין מסחרי . יש גם חקיקה ספציפית יותר הנוגעת להגנה מיוחדת על הצרכנים , כגון הגבלה על פרסום המיועד לקטינים ועל פרסומים ספציפיים כמו מוצרי טבק , אלכוהול ותרופות . האסדרה מתאפיינת בבחינה בדיעבד של התכנים — על ידי גופי הפיקוח הרלוונטיים בעקבות הגשת תלונה או באכיפה פרטית . במבט ראשון אפשר לחשוב שהפרסום הסמוי — שהוא מקרה פרטי של פרסומת — כבר מוסדר על ידי חוק הגנת הצרכן האוסר על קיומו . הוראות סעיף ( 1 () ג ) 7 לחוק הגנת הצרכן קובעות כי " פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח , כי האמור בה אינו פרסומת , יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה . " הגדרת הפרסומת כוללת גם " פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום , או שהמפרסם קיבל בעדו , מראש או בדיעבד , תשלום או כל טובת הנאה אחרת , או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור . " כמו כן יש בחוק איסור ספציפי על פרסומת המתחזה לתוצר עיתונאי . בצד א...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר