סרבים

אזכור במקרא : מופיע רק פעם אחת במקרא כאשר יחזקאל נשלח להוכיח את בני ישראל המורדים בה " : ' ואתה בן אדם אל תירא .. כי סרבים וסלונים אותך " ( יחזקאל ב , ו . ( הפרשנים הסבירו ש " סרבים " הוא לשון סירוב , מיאון , מרי או כפירה . חלק מחוקרים המודרניים סברו שמדובר בצמח קוצני ( השוו ערך ' סלונים ( ' או צורב , ובמיוחד לצמח הנקרא בימינו סרפד . ( Urtica ) לדעתם , המונח " סרבים ' נגזר מהמילה " סרפים " ( במשמעות שורפים , וזו משמעות שמו בערבית של ה- Urtica = חריק . )حرٌق(( סביר יותר שמדובר בלשון נופל על לשון מאשר בשם צמח ספציפי . 109 זילברשטיין , עמ ' " א ; 181 מ , ח , טור . 589 110 רש " י ומצודת ציון לישעיהו לז כו . 111 ראו פסחים לט ע " ב , ובהרחבה עמר , מררים , עמ ' . 51 ' צ 112 יז ' יק , עמ ' . 789-790 113 בזיהוי זה נקטו : קאשיינה , תולדות , סעיף צג ; אובניהר , שיח , עמ ' ; 131 פלדמן , תנ " ך , עמ ' ; 221 זהרי , מקרא , עמ ' . 162  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים