ארן

אזכור במקרא : נזכר פעם אחת במקרא כעץ נטוע הגדל ממי הגשמים ( בהנגדה ל ' עצי יער , ( ' ועצו ראוי לבעירה : " נטע ארן וגשם יגדל , והיה לאדם לבער " ( ישעיה מד יד - טו . ( מסורות והצעות זיהוי : ת " ש : לא מתורגם ; ת " ע : " ת (; Pinus = ) ( pitys ) πιτυς ו : , pinus כלומר העץ הקרוי גם בימינו אורן " ת . ( Pinus ) י מתרגם : אורנא , כלומר שם העץ אשר שימר כנראה את השם המקראי . כנראה , שכך יש להתייחס לעצי " ארנים " הנזכרים במשנה בין עצי השריפה של הפרה האדומה : " עצי ארזים ( ו ) ארנים וברושים ועצי תאנה חלקה . " לפי נוסח אחד של המשנה , " ארזים " הוא שם כללי לעצים מחטניים הכוללים את האורנים והברושים ( השוו לפתיח בפסוק : ' לכרת לו ארזים ' בישעיהו מד יד , ( ובכל מקרה הם נבדלים מעצי תאנה שנזכרים בנפרד . בתלמוד הירושלמי לא מובא זיהוי לעץ זה , כנראה מפני שהיה ידוע , אולם בתלמוד הבבלי מתורגם : " ארונים - ערי , " כלומר העץ ער אציל " ת . ( Laurus nobilis ) פ : לא מתורגם . בפירושי הגאונים מובאות דעות שונות : רס " ג תרגם : " סנדיאן " , ( ) הוא שמו הערבי של עץ האלון , ( Quercus ) ולמעשה לפי זיהויו הוא דומה ל ...  אל הספר