תאנה

שם מדעי : Ficus carica אזכורים במקרא : נזכרת 39 פעם כגידול מרכזי בארץ ֿ ישראל ( דברים ח , ח ) וגם במצרים ( תהלים קה לג . ( הפגות נאכלות לחות , אך גם מיובשות כ ' דבלים ' 5 ) פעמים . ( במיוחד היו נדרשות ' תאני הבכרות ' ( ירמיהו כד ב ; ישעיהו כח ד . ( התאנה משמשת כסמל ( ירמיהו כד א-ה ) וכמשל ( שופטים ט י-יא ; הושע ט י ועוד . ( מסורת זיהוי : ת " ת (; syke ) συκη  : ש " ו : . ficus תה " א : תינין , תאינין ; ת " פ : תאנא . רס " ג : תין . ( ) לתאנה מסורת זיהוי רציפה שאין עליה עוררין . עדויות וממצא בוטני-ארכיאולוגי : מוצא התאנה במזרח הים התיכון . שרידי פגות וזרעים נמצאו באתרים רבים ומהם עולה שכבר בתקופה הברונזה הקדומה היא הייתה גידול מרכזי בתרבות החקלאית בארץ ֿ ישראל בסוריה ובמצרים . מהמקורות ההיסטוריים עולה שהתאנה הייתה עץ הפרי השלישי בחשיבותו שגדל בארץ ֿ ישראל הקדומה . הוא גם נזכר רבות במקורות חז " ל ובימי הביניים .  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים