שקמים

שם מדעי : Ficus sycomorus אזכורים במקרא : השקמה נזכרת 6 פעמים במקרא , תמיד בלשון רבים , כעץ הגדל ' בשפלה לר ב ' " מ ) א י ' כז ; דה " ב א טז . ( עץ זה היה בעל חשיבות כלכלית גבוהה עד כי דוד המלך מינה מפקח מיוחד " על הזיתים והשקמים אשר בשפלה " ( דה " א כז כח . ( השקמים שימשו כעץ בניה מרכזי , הנופל פחות בחשיבותו מהארזים : " לבנים נפלו וגזית נבנה , שקמים גדעו וארזים נחליף " ( ישעיהו ט ט . ( על הנביא עמוס נאמר שהיה ' בולס שקמים ' ( עמוס ז יד , ( מונח שיש לו פירושים שונים : ההצעה הרווחת ביותר " ע ) פ ת " ש , ת " ו ופירוש הגאונים ) שמדובר בפציעת הפגות לצורך זירוז הבשלתן , להגדלתן ולהתמתקתן . הצעה אפשרית אחרת שמביא שטיינר היא ש ' בולס ' נגזר מהמילה ' בלס ' שבערבית ( תימנית ) ובאתיופית פירושה תאנה , והכוונה לקוטף התאנים ולמוכרן . שרידים ללשון זו אף נשתמרו בלשון חז " ל ובפרשנות ימי הביניים . השקמה נחשבה למעשה למין גרוע של תאנה , ולדעתו מקור השם רומז למוצא השקמה מתימן . הפסוק " ושקמותם בחנמל " ( תהלים עח מז ) כנראה אינו מתייחס לעץ השקמה , מאחר שזה אינו נאכל על ידי הארבה . ייתכן ששם המקום גמזו שבש...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים