כפי שציינו לעיל , מסורת זיהוי זו מגיעה להערכתנו לתחום הזיהוי הוודאי המוחלט . מידת אמינותה מתקבלת מתוך אופן דרך קבלתה , ולהלן מאפייניה : . 1 הזיהוי מבוסס על רציפות בלתי פוסקת בדרך העברת המסורת . . 2 שרשרת ההעברה היא אינטנסיבית . . 3 אמינות הזיהוי נבחנת למעשה מחדש בכל שלב . . 4 מסורת הזיהוי עברה במקביל בו זמנית במרכזי יהדות ( ודתות אחרות ) מרוחקים זה מזה מבחינה גיאוגרפית ותרבותית ללא כל שינוי . מסורת זו עברה באופן פעיל גם כאשר לשון הדיבור העיקרית השתנתה במהלך הדורות , למשל , מעברית לארמית ויוונית או מארמית לערבית . . 5 הקפדה על דיוק ' המסורה ' של התנ " ך ביהדות כך שההבדלים הקיימים בה הם זניחים ואינם משנים את המשמעות . מערכת כללים אלה מצמצמת את טווח הטעויות ומובילה לזיהוי מדויק ומהימן גם ללא בחינת שאר הקריטריונים ( ניתוח הטקסט , בלשנות משווה , מסורת פרשנית וכו . '( קביעה זו נכונה לגבי שתיים מקבוצות הצמחים הבאות :
אל הספר